חוק שיווק ופרסום משרדי עורכי דין – מה הם הכללים ולמה הוא חשוב

בשנים האחרונות התבצע שינוי מהותי בחוק שיווק ופרסום משרדי עורכי דין, אשר שינה את כללי המשחק בנוגע לפעילות השיווק והפרסום של עורכי דין. העדכון לחוק נוצר בעקבות לחץ ציבורי, אשר דרש להתאים את החוק לתנאים המודרניים של עולם השיווק וכן לפלטפורמות השיווק החדשות. מהם הכללים החדשים בחוק שיווק ופרסום עורכי דין ולמה הוא חשוב? על כך בכתבה הבאה.

כלי פרסום

אחד הכלים החדשים שהפכו ללגיטימיים סוף סוף עבור עורכי דין, הוא השיווק באמצעות סרטוני וידאו. על הסרטונים כמובן להיות ענייניים ורלוונטיים לתחום ההתמחות של עורך הדין, וכן ולשמור על כבוד המקצוע ולא להטעות או לזלזל בעורכי דין אחרים. לדוגמה, עורך דין הוצאה לפועל יכול לפרסם סרטון על הכלים השונים להתמודדות עם חובות, אך לא סרטון פרסומי עם שחקנים שנמלטים מהבנקים באמצעות עורך דין ממולח. כמו כן, אושר למשרדי עורכי דין להשתמש בכלי שיווק נפוץ נוסף והוא הניוזלטר.

שינויים בעיתונות הכתובה

באיחור לא אופנתי בכלל, עורכי דין מורשים סוף סוף לפרסם בעיתונות הכתובה בכל מקום שירצו ולא רק במדורים שהוקצו לכך. מדובר בשינוי דרמטי המגדיל את נתח השוק לפרסום, ומאפשר לעורכי דין להגיע לקהלים רלוונטיים בצורה יעילה הרבה יותר. עם זאת, הסיבה להפרדת הפרסום למדורים מסוימים בעבר, נועדה למנוע מצבים בהם פרסום משרדי עורכי דין יוצר מצג הפוגע בכבוד המקצוע, ועל כן עדיין נותר סייג בחוק המונע מעורכי דין לפרסם את עצמם בסמוך לפרסומים הפוגעים בכבוד המקצוע. כמו כן, קיימת הגבלה על גודל הפרסום – לא יותר מרבע עמוד, וכן על כמות הפרסום – לא יותר מפרסומת אחת לגיליון.

המדיה החברתית

עוד עדכון משמעותי ביותר הוא כמובן האפשרות לפרסם במדיה החברתית. מדובר היום באחד הכלים השיווקיים החשובים ביותר, והאפשרות לעשות בו שימוש היא כמובן משמעותית מאוד עבור משרדים ועורכי דין רבים. גם כאן נותרו מספר סייגים, שמטרתם לשמור על כבוד המקצוע, וביניהם האיסור לפרסם באתרים העוסקים בתכנים לא חוקיים, תכנים פורנוגרפיים או אלימים, וכן איסור על פרסום באתרים המיועדים לקטינים.

סגנון ותוכן הפרסום

אם בעבר עורכי דין היו מחויבים בניסוחים מגבילים ביותר על מנת לשמור על כבוד המקצוע, היום הרצועה הזו קצת השתחררה, וניתן להשתמש בשפה יותר חופשית. השינוי לא כולל רק את סגנון הפרסום אלא גם את תוכנו. היום משרדי עורכי דין מורשים לציין בפרסומים דברים שבעבר היו אסורים, כמו ציון שמות של לקוחות מיוצגים (בהסכמתם בלבד וללא התניית ההסכמה במסגרת השירות המשפטי), ציון מכתבי המלצה ומדריכי דירוג, וכן ציון של הישגים שונים כמו כתיבת ספרים או חברות בלשכות עורכי דין במדינות אחרות. הסייג היחיד כאן הוא, שאסור לציין חברות או תפקיד שיפוטי במהלך הכהונה בתפקיד, על מנת למנוע מצג של קשר לתהליכי קבלת החלטות שיפוטיות.